טור חדש באונו ניוז: התורה על רגל אחת

שלום לכם, קוראי “אונו ניוז”. שמי רונן נאור ובשנים האחרונות גרתי בקריית אונו. לפני 20 שנה התקרבתי לדת, או כמו שהחבר’ה קוראים לזה “התחזקתי”. ראיתי את הדברים היפים שבדת שלנו ואותם אני מבקש לשתף אתכם בטור שאגיש כאן מדי שבוע.

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של אונו ניוז

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

גילוי נאות: אין לי כוונה להחזיר אתכם בתשובה, רק להאיר תובנות מעניינות שקיבלתי מתוך הכתובים ושנוגעות לחיי היום יום של כולנו. היום נדבר על לשון הרע. זה המושג הראשון שכל עיתונאי מתחיל לומד אותו. לא ניכנס כאן להגדרה מתי נחשבת אמירה של כתב כלשון הרע, כי זה אינו טור משפטי.

במקום זאת, נתייחס למה שיש למקורות שלנו להגיד בנושא וממה שאני בדקתי ומצאתי זה לא מעט.

חמישה חושים לאדם: ראיה, שמיעה, ריח, טעם ומישוש. מתוכם שני חושים נחשבים לבעייתים: ראיה ושמיעה. למה הם בעייתיים? כי הם משפיעים על מה שיצא מהפה שלנו. אנחנו רואים או שומעים משהו ומעבירים אותו הלאה, בלי לבדוק איזה נזק המידע הזה עלול לגרום. לזה קוראים לשון הרע.

למה אנחנו עושים את זה? לשון הרע בסיסו הוא קנאה שמעוררת ומעצימה את מידת הגאווה. זו מעוררת ומעצימה את מידת הכעס ובכך מעוררת ומעצימה את מידת התאווה. כשאנחנו פוגעים באנשים אחרים אנחנו גורמים לעצב גדול בעולם.

לכן הבעל שם טוב, עליו השלום, אמר כי לשון הרע הורג שלושה: את המספר, את השומע ואת זה שמספרים עליו.

כדי לא לגרום נזק בעולם הזה המקורות ממליצים להקשיב לתורה ולדבר את התורה, וכבר נאמר כי התורה ” דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום” (משלי יג’, ז’). ואם כל נתיבותיה שלום אז איך תסבירו את הביטוי “דרך ארץ קדמה לתורה”? סימן הוא שבכל מקרה אסור לפגוע באדם אחר ולהפיץ דברי שקר עליו.

אני אומר שבסופו של יום הבחירה אם ללכת בטוב או ברע בידינו. אתם רוצים לתקן את דרכיכם? תתחילו בהימנעות מרכילות ולשון הרע על אחרים. כמו שלא הייתם רוצים שיפיצו עליכם שקרים – כך אל תעשו את זה לאחרים וזכרו את הכלל שקבע הרב עקיבא: “ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה”.

ועל כך נדבר בפעם הבאה. ועד אז, תהיו טובים ותהיו בטוב.